Rosh Hashanah Carrots

אני מוצא אנתרופולוגיה של מזון מרתקת, במיוחד בחגים שבהם ההבדלים במסורות הם המשמעותיים ביותר. בעוד שיהודי ספרד שמרו ברובם על המנהגים התלמודיים המסורתיים של סדר ראש השנה, יהודי אשכנז שמרו רק על הרעיון הבסיסי. במקום לראות בכך חוסר אמונה מצד היהודים האירופאים, אני רואה זאת כחוסר זמינות של מאכלים אלו באירופה של ימי הביניים. למרות המגבלות שלהם, ניתן לראות רצון בסיסי לשמור על הרעיון התלמודי של אכילת מאכלים עם משמעויות מיוחדות. מכאן, נכנסו לתמונה הגזר והתפוח.

התפוח והגזר הם שניהם מאכלים מתוקים, המשקפים את הרצון שלנו לשנה מתוקה. התפוח נטבל בדבש להוסיף מתיקות, בעוד שהגזר מבושל עם שילוב של טעמים מתוקים כמו דבש, סוכר ופירות. מאכל זה, הנקרא צימעס, הוא מרכיב עיקרי בארוחת ראש השנה האשכנזית. עם זאת, התפתח טרנד מעניין סביב הגזר. פירוש המילה גזר ביידיש הוא "מירין", שפירושה גם "להרבות". לפיכך, יוחסה לגזר ברכה הדומה לזו של הרימון. הרב אברהם דנציג (וילנה, נפטר ב-1820) כתב בספר חיי אדם (כלל 139:6) כי אוכלים "מירין" בראש השנה ואומרים: "ירבו זכויותינו". הגזר כאן הוא דוגמה מבריקה ליכולת ההסתגלות של היהודים, שהשתמשו בגזר הזמין במקום ברימון היקר, תוך שמירה על רוח המסורת העתיקה.

בישראל המודרנית ישנו ריכוז גדול של יהודים ספרדים ואשכנזים, ולראשונה מאז הגלות אנו רואים מיזוג של שתי התרבויות. ייתכן שזו הסיבה להתפתחות חדשה, שאפשר לכנותה "סדר ראש השנה הישראלי-חדש". ילדים ישראלים, לעיתים בעידוד מוריהם, הפכו את הסדר למשחק, כשהם ממציאים התייחסויות סמליות חדשות למאכלים. לאחרונה שמעתי "פנינים" כמו ברכה על עוף וחומוס: "שייעלמו החמאס", וברכה על בננה המבוססת על הדמיון בין המילה הצרפתית "banané" לבין "bonne année" (שנה טובה בצרפתית). (אל תגידו שהיהודים אינם יצירתיים.)

נושא חוזר במתכונים שלי לחודש אלול הוא מיזוג קולינרי יהודי, או מאכלים המשקפים קיבוץ גלויות. המתכון שלהלן שומר על הנושא הזה ומציע חלופה צפונית-אפריקאית לצימעס. הצימעס הפולני הוא בעיקר מתוק, אפילו מתוק מדי. הגזרים, שכבר מתוקים מטבעם, מבושלים אז עם מתוקים בלבד. במקום זאת, בחרתי במתכון גזר מתוק עם מגוון טעמים רחב יותר. המתכון להלן הוא סלט גזר מסורתי מאלג'יריה. מנה זו מוגשת כמנה ראשונה בליווי סלטים נוספים. היא שומרת על הגזר והסוכר של הצימעס, אך התבלינים והמגוון הרחב של הטעמים מוסיפים עומק והופכים את המנה למעדן.

אזהרה: מעולם לא נשארו לי שאריות ממנה זו. כל מה ששמתי על השולחן נחטף!

רכיבים:

שקית גזרים (1 ק"ג – 2 ליברות)
2 שיני שום כתושות
מלח ופלפל לפי הטעם
1/4 כפית כמון
1/4 כפית פפריקה
1/4 כפית כורכום
1/4 כפית פלפל חריף (אופציונלי)
2-3 כפות סוכר
מיץ מחצי לימון
שמן שומשום

לקלף את הגזרים, להסיר את הקצוות ולבשל במים מומלחים קלות עד שהם מעט רכים (כ-30 דקות). יש להימנע מבישול יתר כדי שהגזר לא יתפרק בעת הערבוב.

לחתוך את הגזרים המבושלים לפרוסות בעובי 1/2 אינץ'. לצפות את תחתית מחבת גדולה בשמן זית או תירס, להוסיף את השום, הסוכר והתבלינים ולערבב על אש נמוכה במשך 30 שניות. להוסיף את הגזר ולטגן תוך ערבוב עדין במשך כעשר דקות, עד שהגזרים מבושלים לחלוטין ומכוסים בתבלינים. להסיר מהאש ולקרר לפחות שעתיים.

להגיש קר כמנה ראשונה, בליווי לחם וסלטים נוספים.

סימה הרצפלד נבון מנהלת קליניקה לרפואה הוליסטית עם דגש על ריפוי תזונתי. יש לה גם קו מוצרים לטיפוח עור טבעי וללא כימיקלים. בקרו בדף Navon Naturals כדי ללמוד עוד על קו מוצרי הטיפוח שלה.